לכולנו יש נקודות חן. רוב הזמן אנחנו חיים איתן בשלום. היחסים עולים על שרטון כאשר נקודת החן הופכת לגדולה מדי, ממוקמת במקום בולט או חלילה עוברת שינוי פתולוגי והופכת לנגע ממאיר.
נקודות חן, כתמי פיגמנטציה ונגעים עוריים ותת עוריים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
הקבוצה הראשונה היא קבוצת הנגעים השפירים. נגעים שפירים ככאלה, אינם דורשים בהכרח טיפול, והסרתם נעשית מסיבות אסתטיות או מטעמי נוחות. אלו יכולות להיות שומות בולטות, תגית עור (פלולה) או קרטוזה שומנית (סבוריאית). לעתים יש גם נגעים שפירים בולטים הממוקמים מתחת לעור, דוגמת ציסטות.
הקבוצה השנייה כוללת נגעים סרטניים או טרום סרטניים. כאשר מדובר בנגע ממאיר – גילוי מוקדם מציל חיים. ישראל נמצאת במקום שני בעולם בשכיחות של תמותה מסרטן העור – מלנומה.
עיקר ההשתדלות של המנתח היא שהצלקת שנשארת לאחר ניתוח להסרת נקודות חן תהיה הקטנה ביותר ככל שניתן, והמוסתרת ביותר. לעתים הדבר כרוך בשחזור ועיצוב מחדש של האזור המנותח.
