מאת: ד"ר חיים רסנר
"אני נגד ניתוח פנים”
"הרווחתי כל קמט ביושר"
"בחיים לא אכנס לטירוף הזה"
"לא מוכנה להיראות בובה מלאכותית"
אמירות מהסוג הזה מאפיינות כמעט כל מי שעברה ניתוח פנים. אמירות חוזרות ונשנות לאורך כל תקופת ההתלבטות (שיכולה להיות חודשים בודדים ויכולה להימשך אפילו שנים).
נכון שרוב הנשים והגברים בעולם אינם מבצעים ניתוחי פנים. אבל לפי הנתונים הסטטיסטיים שנאספו ברחבי העולם בשנים האחרונות – הרוב המכריע של המנותחות/ים, מאוד מרוצים מההחלטה לבצע את הניתוח.
לפי נתוני החברה האמריקאית לכרורגיה אסתטית מ 2016 מסתבר כי מבין כל הניתוחים האסתטיים שקשורים ל AGING, ניצבים ניתוחי מתיחת הפנים במקום השני במדד הפופולאריות, מיד לאחר ניתוחי העפעפיים.
"עד לאחרונה" מספרת פציינטית, “התייחסתי לאיך שאני נראית בסגנון שבו “איה זהבי פייגלין עושה ספורט”.
לאנשים תמיד יהיה מה להגיד…
“פשוט הרגשתי שאני באזור הנוחות שלי”, מספרת הפציינטית. “ב 3 השנים האחרונות התחלתי להרגיש קצת אחרת, התלבטתי, ובאופן הדרגתי קיבלתי את ההחלטה לבצע מתיחת פנים. דרמה ממש לא הייתה חלק מהתהליך, וההרגשה הייתה שכאילו הגעתי ל “גיל ההסכמה”.
הסיפור שלה מעלה את השאלה המעניינת מהו בכלל “גיל ההסכמה”, איך בכלל מתקבלת ההחלטה על ניתוח פנים, ומה ההבדל בין “הגיל הנכון” ל”מצב הנכון”.
מספרת לי פציינטית, חודש לאחר שעברה את הניתוח: “מספר ימים לפני מועד הניתוח אני פוגשת חברה. שהיא “נגד ניתוחים פלסטיים” שמסתערת עלי ויורה – “מה פתאום? את נראית מצויין ואת ממש לא צריכה את הניתוח, השתגעת?”
“האמת שנלחצתי טיפה בהתחלה, אבל לאחר שירד לי האסימון קלטתי שמסר מהסוג הזה, שמגיע מאחת שלא עשתה ניתוח שכזה, איננו נחשב למשהו אובייקטיבי. לעומתה, חברות רבות אחרות שביצעו ניתוח פנים בהצלחה, מאוד תמכו בהחלטתי ואף עודדו אותי”.
עדיין מהססת?? לחצי כאן
זה לא הגיל, זה המצב
הסיפור הזה מוכר ודי שכיח. הפער בין שביעות הרצון של המנותחות לאחר הניתוח, מול החשש המוקדם שליווה את שלב ההתלבטות – הוא ההסבר העיקרי מאחורי הסיפורים כאלה.
למעשה המונח הנכון יותר להשתמש בו אינו “הגיל” אלא “המצב”. מבחינה סטטיסטית, צפונה לגיל 50, האופציות מתחילת להיפתח בהדרגה. כשאת מתחילה לקלוט שאת לא נראית ממש במיטבך, שאת נראית עייפה וזועפת למרות שאת לא זה ולא זה, וכי הזרקות חומרי המילוי שאת מבצעת מידי פעם, הפסיקו להיות יעילים כמו בעבר, ייתכן שזהו הזמן הנכון.
אבל זה עדיין לא מספיק: הרגשה סובייקטיבית זו, אמורה לקבל אישור אובייקטיבי בהתייעצות עם מנתח פלסטי, בכדי שיאשר לך שיש חפיפה בין ממצאי בדיקתו להרגשתך.
ואם את שואלת את עצמך: מה לגבי השיטה הניתוחית “הטובה ביותר” לביצוע ניתוח פנים?
ובכן… אין דבר כזה!
בכל כנס מקצועי בעולם, שבו דנים בשאלה זו ומשווים בין כל השיטות הניתוחיות הקיימות, מגיעים תמיד להסכמה רחבה כי אין שיטה אחת עדיפה על האחרות, כל זמן שבניתוח מבוצעות שתי פעולות עיקריות:
1 – קיצור שרירי הפנים בכדי להקנות להם מחדש את הטונוס שאיבדו במשך הזמן, כדי להחזירם למקומם הטבעי.
2 – סילוק כל עודפי העור.
אלה הן שתי הפעולות העיקריות המאפיינות כל ניתוח פנים. יש כמובן פעולות נוספות וביניהן שיחזור נפח הפנים באמצעות חומרי מילוי, כחלק מהניתוח. זוהי פעולה אופציונאלית שההחלטה עליה נקבעת בעיקר לפי מבנה הפנים.
מנתחי פנים מנוסים, מכירים ושולטים למעשה ברוב הטכניקות המקובלות הקיימות, ויודעים לשלבן ולהתאימן באופן ספציפי לכל מנותחת.
יעד הניתוח הינו מראה אסתטי טבעי לזמן ממושך.
התוצאות האסתטיות המוצלחות משקפות גם טכניקה ניתוחית מוצלחת וגם שיקול דעת אסתטי וניסיון של כל מנתח ומנתח.
סקרים סטטיסטיים מלמדים שרוב מנותחי הפנים בעולם מרוצים מהחלטתם לבצע את הניתוח וכמו כן מהתוצאות. כשתרגישי שזה קורה, זה פשוט יקרה. תרגישי מתי הגעת לשלב ההסכמה.
רק את תדעי מתי זה קורה, וזהו השלב לפנות למנתח פלסטי ולהגדיר יחד אתו את יעדי הניתוח, ולהבהיר כיצד היית רוצה להיראות.
